<h1>הפרדס לרש"י סימן נ"ד</h1>
<h2>דף מג.</h2>
כך פירש רב האי גאון זצ"ל שנים שבאו לאכול כאחת המברך נוטל רשות מחבירו דרך כבוד אומר ברשות רבי או מורי או רבותיי והן עונין מרשות השמים. שנינו בברכות (נה.) ראה קרא ה' בשם בצלאל אמר לו הקב"ה למשה משה אם לפניך ולפני כל ישראל הגון בצלאל לפני הגון אמר לו משה אם לפניך הגון ולפני כל ישראל לפני הגון וישראל השיבו אם לפני הקב"ה הגון ולפניך הגון לפנינו הגון כלומר בלבד שיהא לפניכם הגון כי לפנינו הגון וכדעתיה השיב משה וכדעת זו השיבו ישראל. כלומר ובלבד שיסכים הקב"ה ואתה. כי אנחנו מסכימים שהגון ונאה הוא לפנינו מיד נתמנה על עבודת המשכן לפי שכולם הסכימו לגדלו על כן. וכן בסעודה כל בני חבורה בוחרין להו כהן או חשוב להן כדי לבצוע ואומר ליבריך כלומר הרי אתה הגון ונאה לפני הקב"ה כ"ש לנו והוא אומר ברשות רבותיי זה איני יודע שהקב"ה מסכים אם תסכימו אתם והם אומרי' מרשות השמים כלומר לבד שיסכימו עליך מן השמים כי אנחנו מסכימים והגון ונאה אתה לפנינו. ומברך ובוצע.
